בשנת 1968 מסיבות ביטחוניות הונחו שדות מוקשי נגד אדם (נ.א.) ונגד טנקים (נ.ט.) בשטחים פרוצים ופתוחים בערבה, בסמוך ליישובים ולמתקני מים של חברת מקורות משני צידי נחל הערבה.

חלק נכבד מהמוקשים נסחפו בשיטפונות העזים בנחל הערבה, הגדרות והשלטים בעיקר לאורך ובקרבת נחל הערבה נסחפו גם הם. שיטפונות גדולים אירעו בשנים 1975 ו- 2010.

לאחר הסכם השלום בשנת 1994 מוקשים שנשארו בתחום ירדן שדות נ.ט. פוצצו ע"י צה"ל, שדות מוקשי נ.א. - נמסרו המפות לירדנים, בפרויקט מיוחד במימון האו"ם נסרקו ופוצצו כל האזורים הממוקשים והחשודים במיקוש בצד הירדני מאילת עד ים המלח. בצד הישראלי נשארו שדות מוקשים ואזורים רבים החשודים במיקוש.

נקודות ציון חשובות:

שנות ה- 70

עין יהב – שדות מוקשים פונו ע"י חייל ההנדסה בתחילת שנות ה- 70 מזרחית לנחל הערבה לטובת העברת חול לציפוי שטחים חקלאיים, הפינוי בוצע ידני.

1999

דו"ח מבקרת המדינה מרים בן פורת, דו"ח מיוחד לנושא המוקשים ברמה הארצית וספציפית לערבה. משרד הביטחון בתשובתו: "שדות המוקשים בערבה אינם נחוצים מבחינה מבצעית".

2001

רשויות ניקוז – ערבה, ים המלח וירדן דרומי מגישות תביעה נגד משרד הביטחון בדרישה לפנות את שדות המוקשים והאזורים החשודים. הבג"צ דרש מצה"ל תכנון עבודות, מו"פ, חיפוש ציוד מתאים וניסיונות במגמה להימנע מפגיעות בנפש בזמן הפינוי. מכונה לפינוי מוקשים הובאה מגרמניה בניסוי שנערך בסמוך לאורחן עין יהב, התוצאות לא היו מספיק טובות.

מחלקת המדידות במרכז למיפוי ישראל נדרשו לעדכן את המפות לציבור – נחל הערבה לכל אורכו הוכרז חשוד במיקוש.

2004

חצבה – מזרחית למושב פונו 3 שדות מוקשים מתוך 4 שהונחו. בשנת 2011 הושלם פינוי השדה הרביעי, פינוי ידני. מספר מוקשים לא נמצאו, מיקומם נותר מגודר.

2010

הילד דניאל יובל עלה על מוקש ברמת הגולן.

שיתוף פעולה נמרץ בין המועצה האזורית בראשות עזרא רבינס ורשות הניקוז להגברת המודעות והצורך בפתרונות. לחץ ציבורי ומוסדי על הכנסת, ועדת חוץ וביטחון בראשות ח"כ צחי הנגבי, חוקק חוק וגויס תקציב, הוקמה הרשות לפינוי מוקשים (הרלפ"מ).

2010-2011

מושב פארן – אישור האלוף יואב גלנט לאחר שכנוע והוכחה של רשות הניקוז למהנ"פ דרום לאפשר ביצוע הכשרות קרקע לאחר הכרזה שאין מוקשים בשטח הכלוא בין דרך הבט"ש לגבול הבינלאומי. בסוף התהליך זוכה שטח גדול 1,368 דונם לחלקות חקלאיות ותוואי הבט"ש הוזז בצמוד לעמודי הגבול.

2012

החלטת ועדת השרים להתיישבות / החלטת ממשלה לפינוי המוקשים באזור עין יהב וצופר, ייעוד השטח:

קליטת משפחות בערבה.

הכשרת קרקע חקלאית.

הסטת ציר המערכת לגבול הבינלאומי.

הולכת מים לראש השטח.

הקמת סוללה ותעלות להגנת השטח למניעת הצפות בעתיד.

יצאו מכרזים, הנחיות נהלי עבודה ובטיחות – מכרזים ראשונים יועדו לפינוי בכיכר סדום ובצופר עין יהב. במקביל קבלן נוסף עבד באזור אילת ובמתקני מקורות בערבה. בשדות הנ"ל הונחו מוקשי נ.א.

2013

אזור צופר – עין יהב - סיום שלב א' בתאריך 11.7.2013, פינוי שטח בהיקף של כ- 1,256 דונם. בשטח זה הונחו 22,000 מוקשים!

הגנה מפני שיטפונות: הקמת סוללת הגנה להבטיח שהשטח המפונה לא יוצף. 

רצועת עין יהב צופר, מונה 38 שדות מוקשים בהם 36,584 מוקשי נגד אדם מס' 10 (קרמבו) אשר הונחו בשנת 1968.

דרך הבט"ש הוזזה מזרחה

גן הירק הישן של עין יהב פונה ממוקשים, נמצאו כ- 160 מוקשי נ.א. שנסחפו מערבה משדה המוקשים המקורי. 

שלב ב' – הושלם בסוף 2015. סיום בניית הסוללות להגנה על השטחים מפוני המוקשים מפני שטפונות ומסירת השטח-23.1.2017.

שיטת פינוי המוקשים

המוקשים מפוצצים בשתי שיטות:

ע"י מכונה – זחל ממוגן ולפניו מתחחת פלדה המרסקת את הקרקע וכל שבתוכה לעומק של עד 35 ס"מ. השטח עובר מספר סריקות על גבי שורות המוקשים ובשטח החשוד במיקוש.

שיטה נוספת באמצעות באגר זחל המפוצץ מוקשים על פני הקרקע ו/או מעמיס את החומר המזוהם לערימות ומשם לגריסה ופיצוץ המוקשים. מתקן הגריסה הוצב בתוך השטח. כל שלבי הפינוי בזמן אמת ולאחר הסיום עוברים בקרה וביקורת המהווים חלק הצמוד לצוות הפינוי.

לאחר סיום העבודה מתקיים תהליך של חתימות לאישור ושחרור השטח.

וידאו